מיעוט יליד/ מיעוט מולדת  

מחברת:   מיכל ברק

מילות המפתח: מיעוטים, רוב ומיעוט, לאומיות

קבוצת אוכלוסייה ילידת המקום שרואה את עצמה כעם או כקבוצה לאומית מובחנת, שבעקבות שינויים פוליטיים וחברתיים נעשתה מיעוט במולדתה שלה. מיעוט כזה נוצר, לרוב, שלא מרצונו. 
מיעוט מהגר: קבוצת אוכלוסייה שהיגרה מארץ אחת ובאה להתיישב בארץ אחרת - לרוב עקב קשיים כלכליים או אחרים בארץ המוצא.

מיעוט לאומי  

מחברת:   מיכל ברק

מילות המפתח: מיעוטים, רוב ומיעוט, לאומיות

 קבוצה באוכלוסייה ששונה במאפייניה הלאומיים מרוב אזרחי המדינה.

מיעוט  

מחברת:   מיכל ברק

מילות המפתח: מיעוטים, רוב ומיעוט

 קבוצה של אנשים בתוך אוכלוסיית הרוב שנבדלת מן הרוב במאפיינים לאומיים, אתניים, תרבותיים, דתיים, לשוניים ואחרים. נהוג להבחין בין מיעוט מספרי (או דמוגרפי) אשר מתייחס לקבוצה שהיא קטנה מבחינה מספרית מקבוצת הרוב, לבין מיעוט סוציולוגי. מיעוט סוציולוגי הוא קבוצת אנשים שבשל המאפיינים הפיזיים או התרבותיים שלהם נבדלים מן האחרים בחברה שבתוכה הם חיים, זוכים ליחס שונה ולא-שוויוני ורואים עצמם כמושאים לאפליה קבוצתית.

זכויות קבוצה  

מחברת:   מיכל ברק

מילות המפתח: זכויות הפרט, מיעוטים, רוב ומיעוט

זכויות המוקנות לקבוצות מיעוט ונובעות מההכרה של המדינה בייחוד הלאומי או התרבותי של המיעוט כקבוצה ומנכונותה של המדינה לסייע לבני המיעוט לשמר ייחוד זה. דרישות לזכויות קבוצתיות יכולות לכלול דרישה להכרה של המדינה בשפה של המיעוט או בסמלים הלאומיים שלו, דרישה לאוטונומיה דתית, תרבותית או לאומית לקבוצת המיעוט, דרישה לעצמאות בניהול מערכות החינוך של הקבוצה או דרישה לייצוג קבוע של בני המיעוט במוסדות השלטון, בהיקף ההולם את מספרם היחסי באוכלוסייה.

אליטות  

מחבר:   דניאל ממן

מילות המפתח: רוב ומיעוט

אליטה (elite) היא קבוצת מיעוט בחברה, אשר מחזיקה בעצמה החברתית המאפשרת לה שליטה או השפעה מכריעה על החברה או על חלקים ממנה.

הכרעת רוב  

מחבר:    מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית. צוות אזרחות

מילות המפתח: דמוקרטיה, רוב ומיעוט

עיקרון דמוקרטי יסודי, המאפשר לקבל החלטות באופן שישקף בצורה הטובה ביותר את רצון העם, ולכן הוא משקף גם את העיקרון של שלטון העם.

יחסי ערבים - יהודים  

מחבר:   סמי סמוחה

מילות המפתח: יהודים וערבים, דמוקרטיה, לאומיות, רוב ומיעוט

במאמר זה בוחן הכותב את השסע הלאומי בישראל ואת מאפייניו השונים. בנוסף, הוא מציג את תפיסתו אודות היותה של ישראל "דמוקרטיה אתנית", מתייחס לביקורת של החוקרים כלפי תפיסה זו ומציג תאוריות שונות לניתוח המשטר בישראל ומערכת היחסים בין יהדים לערבים. /למידע מלא...