צילום זה של דמות שמשתייכת לקבוצה המצויה בשולי החברה (הצוענים) בסיטואציה שבה כל אחד מאיתנו יכול לזהות את עצמו, מזכיר את דבריו של המשורר קרל סנדבורג בהקדמה לתערוכה "משפחת האדם": "לבכיו הראשון של תינוק בשיקאגו או בזמבואנגה, באמסטרדם או ברנגום, יש אותו הצליל והגוון. כל אחד מהם אומר, "הנני! הגחתי אל אוויר העולם בשלום! אני שייך! אני חלק מהמשפחה"." דבריו של סנדבורג מצביעים על אמונה לפיה למרות מרכיבי זהות שונים, רב המשותף בין בני האדם על פני המבדיל.