זכויות חברתיות-כלכליות מגינות על הערכים הקשורים לתנאי חייו של האדם: רמת חיים נאותה, עבודה, מזון, קורת גג, טיפול רפואי נאות וכד'. מדינה שמחויבת להגנה על זכויות חברתיות מבקשת להבטיח שכל האזרחים יתפרנסו בכבוד, יהיה להם די מזון, מקום לגור בו, חינוך ראוי, טיפול רפואי ועוד שירותים ומוצרים שהחברה רואה בהם חלק מרמת חיים נאותה שמגיעה לכל אחד.

ביטוי לתפיסה שהזכויות החברתיות-כלכליות הן זכויות הראויות להגנה נמצא כבר בהכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם שהתקבלה באו"ם בעקבות מלחמת העולם השנייה, בשנת 1948. הכרזה זו כוללת רשימה של זכויות חברתיות כמו הזכות לעבודה ולתנאי עבודה הוגנים, הגנה מפני אבטלה, הזכויות למזון, ללבוש, לדיור, לטיפול רפואי, לחינוך ולהשכלה.

בעבר היה נהוג להבחין בין המעמד של זכויות האדם והאזרח לבין המעמד של הזכויות החברתיות-כלכליות. זכויות אדם ואזרח נקראו גם זכויות "שליליות" כי המחויבות העיקרית היא להימנע מלפגוע בהן. הזכויות החברתיות-כלכליות נקראו זכויות "חיוביות" כי, כך נטען, הן קובעות חובת פעולה ומחייבות השקעת משאבים למימושן. לפי תפיסה זו, המבחינה בין סוגי הזכויות השונות, זכויות חברתיות-כלכליות נתפסו כבעלות מעמד נחות יותר מזכויות אדם ואזרח

ואמנם אמנות האו"ם שנועדו לתרגם את ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם להסכמים בינלאומיים מחייבים, פיצלו את הזכויות לשני סוגים: האמנה לזכויות פוליטיות ואזרחיות והאמנה לזכויות חברתיות, כלכליות ותרבותיות. פיצול זה נבע מהמחלוקות לגבי המעמד של הזכויות החברתיות-כלכליות. בעוד שלגבי הזכויות האזרחיות והפוליטיות נקבעה חובת יישום לכל המדינות, הרי שלגבי הזכויות והחברתיות-כלכליות נקבע שהן יוצרות חובה על המדינות ליישמן באופן הדרגתי ולפי רמת המשאבים שבידי המדינה.

אלא שהאבחנה בין הזכויות השונות בעייתית. גם זכויות אזרחיות ופוליטיות מחייבות השקעה של משאבים עצומים, ואף על פי כן איש אינו מהרהר אחר היותן זכויות אדם. משטרה וצבא אשר מגנים על הזכות לחיים ולביטחון מחייבים השקעת משאבים עצומה; מימושו של חופש הביטוי מחייב השקעת משאבים לאבטחת הפגנה; קיומו של משטר דמוקרטי ומימושה של הזכות לבחור ולהיבחר מחייבים השקעת משאבים לקיומן של בחירות תקופתיות; השגת שוויון לאנשים עם מוגבלויות מחייב השקעת משאבים להתאמה ולשילוב; וכן הלאה וכן הלאה. המסקנה היא שהחלוקה לזכויות "שליליות" - שמעמדן עדיף - ולזכויות "חיוביות" שמעמדן נחות - אין לה יסוד של ממש.

החוקר הבריטי מארשל שפרסם בשנת 1950 מאמר בשם: "אזרחות ומעמד חברתי" תרם תרומה חשובה להבנת הזכויות החברתיות. הוא ניתח את התפתחות מושג האזרחות - כלומר החברות בקהילה מדינית - כהתפתחות כרונולוגית של זכויות משלושה סוגים: זכויות אדם, זכויות אזרח וזכויות חברתיות-כלכליות. חשיבותו של המאמר של מרשאל בכך שהוא ביסס את הרעיון שזכויות חברתיות-כלכליות אינן תלויות במעמד חברתי או בהשתייכות קבוצתית אלא הן נובעות מהאזרחות. להיות אזרח במדינה דמוקרטית משמעותו לזכות להגנה על שלושת סוגי הזכויות.