המיון הראשוני ביותר של זכויות האדם כולל חמש קבוצות עיקריות של זכויות, על פי חמש הכותרות המוכרות גם במשפט הבינלאומי: זכויות אזרחיות, פוליטיות, כלכליות, חברתיות ותרבותיות. באופן מסורתי, הוגדרו זכויות האדם בשתי הקבוצות הראשונות - האזרחיות והפוליטיות; בשנים האחרונות הונף דיגלן של הזכויות הכלכליות, החברתיות והתרבותיות. יותר ויותר נשמעת הטענה כי זכויות אזרחיות ופוליטיות הן בעלות חשיבות משנית בלבד עבור הרעבים, העניים, החולים, המובטלים וחסרי ההשכלה.

זכויות אזרחיות

• הזכות לחיים, לחירות ולבטחון.
• חופש המחשבה, הדת והביטוי.
• חופש התנועה, האסיפה וההתאגדות.
• הזכות להשתייכות לאומית.
• הזכות להליך משפטי הוגן.

זכויות פוליטיות

• חופש הדעה הפוליטית.
• הזכות להקים מפלגה.
• הזכות למקלט מדיני.
• הזכות להשתתף בשלטון (לבחור ולהיבחר).

זכויות כלכליות

• הזכות לקניין.
• החופש מרעב: הזכות לרמת חיים נאותה.

זכויות חברתיות

• הזכות לעבודה.
• הזכות לבריאות.
• הזכות לדיור.
• הזכות לביטוח לאומי.
• הזכות להינשא ולהקים משפחה.

זכויות תרבותיות

• הזכות לחינוך.
• הזכות לקחת חלק בחיי התרבות.

איסור אפליה

לצד זכויות האדם המהותיות, קיים עיקרון המתייחס לכולן: עקרון אי האפליה. אפליה היא אסורה כשהיא מתבססת על אחת מעשר ההבחנות העיקריות, המוגדרות בסעיף ב` להכרזת האו"ם לכל באי עולם בדבר זכויות האדם: גזע, צבע, מין, שפה, דת, השקפה פוליטית או אחרת, מוצא לאומי או חברתי, רכוש, נסיבות לידה ומעמד אחר.